וינגייט – המכון הלאומי לספורט

האתגר

כולם מכירים את המכון. כולם עוברים לידו על כביש החוף. כולם מכירים מורה להתעמלות שמתגאה בכך שהוא למד בו. אבל הם לא מבינים באמת מה קורה במכון.
הם לא יודעים שבתוכו, על הגבעה הירוקה, מול הים, ספורטאיות וספורטאי ההישג הגדולים של ישראל, לומדים, מתאמנים וחיים. הכל בדרך למשחקים האולימפיים הבאים.
המדליה האולימפית הבאה נבנית כאן במכון.

האסטרטגיה

מיצוב המכון כבית של הספורט הישראלי

השקת השם באמצעות שילובו בקמפיין לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו, בשידורים הרבים ששודרו מתוך המכון בזמן המשחקים, ובשילובו בכל הופעה הקשורה לווינגייט בתקשורת. במקביל הופקה סדרת פרסומות ששודרה במהלך האולימפיאדה וכן פעילות דיגיטלית ענפה באתרי הספורט.

כשמדברים על כניסת איגוד הטיפוס הישראלי למכון, אומרים "מכון וינגייט, הבית של הטיפוס הישראלי", לדוגמא. עד היום הופיע הביטוי במאות ידיעות תקשורתיות.

התוצאה

השם הפך למטבע לשון נפוץ בתקשורת ובקרב עיתונאים. הספורטאים הפכו אותו למסגרת השיחה שלהם. במסדרונות הממשל השם תפס ואומרים אותו יותר מאשר את שמו של המכון בחוק – המכון הלאומי למצויינות בספורט.

דילוג לתוכן